יין קפריסין: היין של קפריסין בתלמוד
רוב אזורי היין נאחזים באזכור רומי. לקפריסין יש אזכור עתיק ומוזר יותר: יינה נזכר בתלמוד, לא כמשקה אלא כרכיב בהכנת הקטורת שנשרפה במקדש בירושלים.
יין שנזכר בתלמוד
תיאור הקטורת בתלמוד מונה אחד־עשר סממנים ולאחר מכן את החומרים ששימשו להכנתם. אחד מהם הוא יין קפריסין. הציפורן הושרתה בו כדי לחדד ולהעמיק את ריחה לפני השריפה. הכמות מפורשת: שלושה סאין ושלושה קבין, כעשרים ושמונה ליטרים.
בדרך כלל כותבים „יין קפריסין” בצורת הנסמך, ולעיתים מופיע גם „יַיִן קפריסין”; שתי הצורות מכוונות לאותו דבר. מה שחשוב הוא הטענה שמתחת: מחוץ לארץ ישראל, יינו של שום מקום אחר אינו מוזכר כך.
למה קפריסין, ולמה היין הזה
קפריסין ישבה על נתיבי הים שבין הלבנט, מצרים והים האגאי, ויינה נסע. מה שנסע הכי טוב היה מרוכז וחזק — יין ששרד בטן של אונייה ואקלים חם, ולא יין שולחן עדין.
זו אותה היגיון שהוליד את הקומנדריה, ולכן הסגנון העתיק ביותר ששרד באי הוא יין מתוק מענבים מיובשי שמש. יהיה טעמו של יין קפריסין אשר יהיה, הוא בא מתרבות יין שנבנתה סביב ריכוז.
הוחזר ב־2008
ב־2008 ייצר יקב Lambouri בקאטו פלאטרס — עסק משפחתי ששורשיו כשלוש מאות שנה — את היין הכשר הראשון שנעשה בקפריסין, יחד עם הרב זאב רסקין מחב״ד קפריסין. המחזור הראשון מנה כשנים־עשר אלף בקבוקים של תערובת קברנה סוביניון וגרנאש נואר, ונקרא Yayin Kafrisin על שם היין שבתלמוד.
היקב הזה פועל כיום בשם LionSpirit, עדיין בקאטו פלאטרס. אם ייצור כשר נמשך — זו שאלה ליקב ולא לעמוד הזה: הכשר הוא החלטה שיצרן מקבל משנה לשנה ולא תכונה קבועה של מקום, והמדריך הזה לא אימת אותה.
קהל שלא הגיע
ישראל היא מקור המבקרים השני בגודלו של קפריסין והצומח ביותר, והטיסה נמשכת פחות משעה. ובכל זאת, כתבות על מיזם הכשרות של Lambouri ציינו שמבקרים ישראלים כמעט לא הגיעו ליקב — היין יצא לייצוא ולא לתיירים שכבר היו על האי.
תיירות יין כשר דלה כמעט בכל מקום: מתוך אלפי תוויות כשרות בעולם, מעט מאוד יקבים מציעים משהו לבקר בו. לקפריסין יש את הטענה הנדירה ביותר האפשרית לכך — ועד כה כמעט אף אחד לא עושה את הדרך.
יקבים קשורים
פרטי הקשר והמיקום של כל אחד מופיעים בעמוד שלו.
עוד מדריכים
כרסוחוריה: כפרי היין של לימסול
אשכול הכפרים הצפוף במורדות הדרומיים של טרודוס מרכז יותר יקבים מכל אזור אחר בקפריסין. כך בנוי האזור.
סגנונות ייןקומנדריה: היין הנקוב בשם העתיק בעולם
עדיין מיוצרת בארבעה־עשר כפרים מוגדרים ממאברו וקסיניסטרי מיובשים בשמש, ולקומנדריה היסטוריה מתועדת שראשיתה במסעי הצלב.
זניםהזנים המקומיים של קפריסין
קסיניסטרי, מאברו, מרתפטיקו וקומץ זנים נדירים שמוחזרים מסף הכחדה — מדריך למה שבאמת גדל באי.